תאכל מרק תהיה חזק- מרק תימני עם ´טוויסט´

לאחר הפסקה של כמה שבועות לעיכול. חזרנו עם מרק הסיום לחורף זה בחסות אנשי 'כיפה'. ומה יותר מתאים לחגיגת סוף העונה מאשר מרק תימני שהכין בחור פולני?

השף המדופלם: משה מאירסדורף

כתבות, טורי דיעה, עריכה והסנפת חדשות, הם מנת יומו של משה. לכבוד מיזם המרקים של 'כיפה', החליט עורכנו הנכבד לפנק אותנו במנה אותה למד להכין מאשתו וחמותו שיחיו. מנה שמכניסה אותו עמוק עמוק לתוך המיינסטרים התימני. רק תעשה טובה משה... את הגת תלעס בבית.

מה לקנות בסופר:

• כרעיים עוף - לפי הכמות הרצויה

• בצל בינוני

• 3 שיני שום

• כף שטוחה מלח גס

• 2 כפיות אבקת מרק

• 2 כפיות קמח

• 1 כפית גדושה חוויג' מרק

• צרור פטרוזליה וכוסברה

הוראות הפעלה:

1. למלא את הסיר מים עד לגובה הרצוי ( יש להתחשב בכמות העוף שצריכה להיכנס..) להוסיף את הבצל השלם וכף מלח גס להתחיל בישול על אש גבוהה.

2. לאחר כ 2 דקות להוסיף את העוף ותוך כדי בישול יש לנקות את הקצף שצץ למעלה עד שנקי.

3. בצלחת נפרדת לשים את הקמח, אבקת מרק והחוויג' עם מים ולערבב עד לקבלת מרקם דליל ואחיד ללא גושים - להכניס לסיר המרק - להגיע לרתיחה

4. להוסיף 3 שיני שום (עם הקליפה) ואת הירק

5. לבשל על אש קטנה לפחות שעה.

המלצה הגשה:

בתוספת לחוח וחילבה

בשביל הקיבוץ גלויות: אפשר להוסיף קובה ושקדי מרק

(צילום: )

הסיפור שמאחורי המרק:

"בתור פולני 100%, מרק עוף (ואיטריות..) היה תמיד חלק מהתפריט. זה היה טעים וחם, אבל כמו הגלולה במטריקס: אחרי שאוכלים את מרק העוף התימני עם החילבה, כבר אין דרך חזרה.

הייתי בן 27. הגעתי בפעם הראשונה להוריה של חברתי דאז ורעייתי לעתיד בכפר תפוח. חמותי הי"ו הכינה ארוחת ערב ואני חיכיתי לבואו של חמי הי"ו כדי לשבת ולאכול.

מניסיון העבר, (שיעור לחיים שלמדתי אחרי הפעם הראשונה שאכלתי קוסקוס בגיל 18. הייתי בטוח שזה אורז שחתוך דק ובגלל שזה היה יבש באופן היסטרי, שפכתי על זה טחינה כדי להרטיב את זה. כמו פולני אמיתי סיימתי הכל מהצלחת, סיפור טראגי) שיננתי לעצמי: תסתכל טוב על הפעולות של בעל הבית - כל מה שהוא עושה, תעשה במדויק אחריו. וכך היה.

חמי מתיישב ולוקח את צלוחית החילבה ואני אחריו. שלוש ארבע כפות, ואני מחקה במדויק. מערבב טוב טוב ואני עוקב. מוסיף כפית סחוג, אני אחריו. חותך לחוח, ואני כאילו נולדתי בשרעב חותך גם כן. טובל, טבלתי. אוכל, אכלתי.

והטעם, אוי טאטע, הטעם. כמו הסיפור על היין ההונגרי. שנים של מרק עוף ולא ידעתי שמרק עוף יכול להיות כזה. אבל אחרי שאכלתי, כבר לא יוכלו למכור לי תחליף אחר.

ועם השנים הבנתי עד כמה מרק העוף התימני הוא משמעותי בחיי העדה. נכון, יש להם 74 גרסאות למאכלי בצק אבל תמיד תמיד יהיה שם סיר מרק: בימי השבעה, בשבת חתן, בשבת רגילה, כשמגיעים אורחים, וגם סתם כארוחת ערב. בתכלס, אף פעם לא צריך סיבה מיוחדת כדי לטעום את טעם גן העדן של הפשטות: מים, עוף, חוויאג' וירק.

ועוד מילה: עם השנים אפילו למדתי להכין מרק כזה בעצמי. יכול להיות שזו ההשפעה של 'מאסטר שף' ("מרק עוף אבל עם טוויסט..") ויכול להיות שזה סתם בגלל שזה טעים, ויכול באמת להיות שיש פה משהו עמוק יותר: כשפולני מתחתן עם תימניה זה לא רק סימן מובהק לקץ הגלות. זה צריך לבוא לידי ביטוי גם באוכל.

וכדי לקרב את הגאולה, ולהדגיש את סימניה, מומלץ לכל המכינים להכין על בסיס המרק הנ"ל את מה שאני מכנה "מרק קיבוץ גלויות": להוסיף כמה דקות לפני שמורידים את המרק מהאש גם כמה כדורי קובה או קניידאלך, לפזר מלמעלה שקדי מרק ולהגיד בקול: "בְּרֵיחַ נִיחֹחַ, אֶרְצֶה אֶתְכֶם, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה', בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אוֹתָהּ, לַאֲבוֹתֵיכֶם." (יחזקאל כ, מ"א)"