טוב זה כבר נהיה קשה. כל כך קשה עד שבכל שבוע השפים הדגולים של מערכת 'כיפה' צריכים להפסיק לחשוב מחוץ לקופסה, כי זו כבר לא חשיבה מחוץ לקופסא... או משהו כזה.
השף המדופלם: איתי רוזיאביץ'
איתי הוא איש המכירות שיודע להכין את המרקים הטובים ביותר ואיש המרקים שיודע לבצע את המכירות הטובות ביותר. לא זו לא התחנפות, זו סתם מחשבה על בטן מלאה. בטן מלאה? ממרק? כן כן. הישר מעפרה הקפואה דאג לנו איתי למרק חם עם בשר רותח כשלצידם לא תאמינו, לחוח. ומה יותר קיבוץ גלויות מאשר בן למשפחה מפולניה שמפנק את חבריו לעבודה ואתכם הגולשים,במאכל מתימן.
מה לקנות בסופר:
2 בצלים
2 קישואים
3 גזרים
2 תפו"א
1 בטטה
סלרי
פטרוזיליה
בשר גולש
(יש חלקים אחרים שגם מתאימים, כדאי לשאול את הקצב.)
1 ק"ג קמח
כף וחצי מלח
2 כפות סוכר
2 כפות שמרים
הוראות הפעלה:
מרק-
לטגן בצל אחד(קצת)
להוסיף את הבשר ולהמשיך לטגן קלות.
להוסיף מים ולבשל רבע שעה.
להוסיף את כל הירקות חוץ מהפטרוזיליה לכסות במים ולהרתיח.
כשהמרק מגיע לרתיחה יש להוסיף את הפטרוזיליה, המלח, הפלפל והחוויאג'
לבשל על אש קטנה כשלוש שעות.
לחוח-
מכניסים את כל החומרים לקערה גדולה עם 7 כוסות מים פושרים, מערבבים עם היד ולאחר מכן מקציפים עם מערבל יד עד שאין גושים. מניחים בצד ל-20 דקות ושוב מערבלים עם המיקסר.
שמים במחבת מרגרינה עד שיש עשן, שופכים את המרגרינה מקררים את המחבת הפוך מתחת לברז ומנגבים את המחבת עם נייר מטבח על מנת להשאיר במחבת שכבה דקה בלבד של מרגרינה. מחזירים את המחבת לאש גדולה. לחוח 1 נוצר מכמות של כשתי מצקות, שופכים למחבת ומיישרים.
כשהבצק כמעט יבש ונוצרות בו הבועות האופייניות ללחוח, מנמיכים את האש, מכסים את הלחוח עם מגש לדקה-שתיים ומוציאים. להכנת לחוח נוסף - שוב מורחים מרגרינה (עם נייר מטבח), מקררים את המחבת מתחת לברז ושוב שופכים שתי מצקות וחוזר חלילה.
הסיפור שמאחורי המרק:
למעלה מ 10 שנים שאנחנו גרים בעפרה, יישוב קהילתי ולשמחתנו הרבה מוקפים בחברים ובאווירה משפחתית.
כאשר מישהי יולדת, השכנות ישר נכנסות לנוהל לידה, מתארגנות ומזרימות מאכלים, עוגות וארוחות למשך שבועיים.
באחת הלידות שלנו, קיבלנו מחברה טובה "ארוחה בסיר אחד", מרק בשר ולהעצמת החוויה- לחוחים. הבית ישר התמלא בריח של "מסעדת פתיליות" והילדים התלהבו מהתוספת החדשה.
מאז, כאשר מגיע תורנו להביא אוכל ליולדת אנחנו דואגים לפנק אותה ואת משפחתה ב"ארוחה בסיר אחד" וכמובן לא שוכחים לצרף את האטרקציה, הלחוחים. אומנם אנחנו לא בני העדה התימנית, אך אין ספק שאשתי המוכשרת (והאשכנזייה) הצליחה להפתיעה אפילו את העדה...
חורף טוב ובריא!
