אלופי הסידן

לא רק חלב וגבינות: הנטורופתית שרה בר אשר חושפת את רשימת המרכיבים המלאה שיספקו לכם אחלה של סידן

חדשות כיפה שרה בר אשר 08/08/13 16:40 ב באלול התשעג

אלופי הסידן
שרה בר אשר, צילום: שרה בר אשר

אמרתם סידן, אמרתם חלב. אין אדם בישראל שלא יודע שהחלב תורם לנו סידן. ואכן 100 מל"ל חלב לא מועשר בסידן (שזה חצי כוס רגילה) תורם 100 מ"ג סידן. בעבר פרסמתי טור על הפרג שכל 100 גרם שלו תורמים 1500 מ"ג סידן. הפעם נכיר את יתר החברים שמספקים לנו סידן. הרשימה שלהלן הינה בסדר יורד ומתייחסת ל- 100 גרם מזון.

אצות ים :

מספקות 1,095 מ"ג סידן. אצות הן צורת החיים הראשונה על פני כדור הארץ. אנחנו כאן בישראל גילינו אותם רק בשנים האחרונות ובעיקר בסושי. האצות מספקות בנוסף לסידן גם שפע של ויטמינים, מינרלים, כלורופיל, חלבון ועוד. והם מסייעות בהמון תהליכים. הן עשירות במלח. לכן, מומלץ לשטוף אותן לפני השימוש. אך גם אחרי השטיפה הן מכילות כמות יפה של מלח ולכן הן יכולות לשמש כתחליף למלח. שימו לב! אצות ים שגדלו בבריכות לא מכילות את אותם ערכים תזונתיים כמו של אלה מהים.

מי לא יכול ליהנות מאצות?

# אנשים שנוטלים תרופה לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס שנקראת 'אלטרוקסין'. כיוון שהן עשירות ביוד.

# אנשים שנוטלים קומדין (תרופה לדילול דם). כיוון שהיא עשירה בוויטמין K.

טחינה גולמית משומשום מלא:

מספקת 854 מ"ג סידן. מן המפורסמות הוא שטחינה הינה מקור לסידן. אך שימו לב להבדל שבין כמות הסידן שבטחינה הלבנה לבין הכמות שבטחינה המלאה. במלאה יש פי 4 יותר סידן. וזאת משום שהסידן נמצא בפלסמה שבין הקליפה לגרעין השומשום.

באותו מקום נמצא גם ברזל ומגנזיום. ומהקליפה עצמה נקבל מעט סידן אך הרבה סיבים תזונתיים. הטחינה המלאה עשירה בנוגדי חמצון ובסיבים תזונתיים שמקטינים את השפעותיהם המזיקות של הרדיקלים החופשיים.

ממרח טחינה מכינים ממים וטחינה גולמית ביחס של 1:1 . לכן ממרח טחינה מכיל מחצית מכמות הסידן שמכילה טחינה גולמית (מלאה או לבנה).

אבקת חרובים:

מספקת 597 מ"ג סידן. לאבקת חרובים אין יחסי ציבור טובים והיא בדרך כלל נתפסת כתחליף חיוור לשוקולד הטוב. אז זהו שלחרוב ישנם ערכים מצוינים משל עצמו והוא לא נולד רק כ"ממלא מקום". בנוסף לשפע הסידן, החרובים עשירים בברזל, אבץ, מגנזיום ועוד. אפשר ליהנות מהם כמשקה, כממרח, כממתק (שימו לב לתוספת השומן והסוכר) או לאכול את הפרי עצמו.

אגוזי אילסר (לוז):

מספקים 435 מ"ג סידן. הם מוכרים גם בשם אגוזי בונדוק. ותורמים 655 קלוריות שזה לא מעט. אך גם סיבים תזונתיים שמסייעים בהורדת הכולסטרול ובאיזון הסוכר. וכן אשלגן, מגנזיום וויטמין E שאף הוא מסייע באיזון רמות הכולסטרול בנוסף להיותו נוגד חמצון.

כיוון שהאגוזים מכילים חומצות שומן חד בלתי רוויות, חשוב מאוד לא לקלות אותם אלא לאכול אותם טריים. כדי שהשמן שבהם לא יתחמצן.

קמח סויה:

מספק 270 מ"ג סידן. קמח סויה מכיל את הכמות הגדולה ביותר של סידן יחסית לשאר הקמחים. הוא עשיר גם בחלבון, בסיבים תזונתיים, באשלגן, בברזל, במגנזיום ובויטמיני B. אפשר להשתמש בו באפיית לחם, בפשטידות, בקציצות ועוד. הוא מתאים לחולי צליאק בשל היותו חסר גלוטן.

שקדים:

מספקים 255 מ"ג סידן. בנוסף הם מספקים ברזל, מגנזיום, אשלגן, אבץ, ויטמיני B, ויטמין E, חומצה פולית, שפע של סיבים תזונתיים, חלבון ושומן חד בלתי רווי. הצורה הנכונה ביותר לאכילת שקדים היא כשהם טריים ובקליפתם. כך הם לא חשופים לאור וכך הם לא מחומצנים. עם זאת ילדים קטנים, קשישים עם בעיות שיניים ואנשים שהוציאו להם את כיס המרה יכולים לאכול את השקדים כממרח המוכר בשם "שקדייה", או "שקדימון".

הכותבת הינה מייסדת וראש בית הספר "בריאה" במכללת "אורות ישראל", קמפוס אלקנה.