כשמישהו מצהיר שהמאכל הוא אורגני, הוא יזכה ברוב המקרים לתגובה מזלזלת שאומרת ש"הכל רמאות", במבט ספקני ובתנועת יד שמבטלת את הצהרתו. ישנה טענה לפיה כל אחד יכול לרשום את המילה אורגני על המוצרים שלו, ואז להעלות את המחיר של המוצר. השאלה היא, האם מדובר בתעשייה שמבוססת על אמון ואמונה? האם מדובר בעסק של משוגעים לדבר? או שגם בישראל קיים פיקוח על המוצרים האורגניים. הטור הפעם בא לסייע לצרכן בעולם התוצרת האורגנית.
פיקוח: מרבית המגדלים האורגניים בארץ, מפוקחים ע"י חברת "אגריאור", שמאושרת על ידי משרד החקלאות ועל ידי הפדרציה האורגנית הבינלאומית שנקראת IFOAM. (בארץ קיימות חברות נוספות, שמאושרות ע"י משרד החקלאות. אך אין להן את האישור של (IFOAM. בנוסף, ישנה חברה חיצונית נוספת שנקראת IOAS שמפקחת על חברת אגריאור. IFOAM, כתבו את התקנים של התעשייה האורגנית. התקנות האלה מיושמות ב- 116 מדינות. לכן אם לא כתוב את המילה אגריאור על המוצר, כנראה שלא מדובר בתוצרת אורגנית.
נוסף על כך, קיים ארגון בשם "טוב השדה". אחת ממטרות הארגון הינה ליווי והדרכה מיקצועית עבור היצרנים והחקלאים האורגניים. זה נעשה באמצעות קורסים וימי עיון. אמנם החוק בישראל לא מחייב את סימון המוצר בסמל של "טוב השדה", אך הסמל משמש כתו איכות.
חומרי הדברה: החברה המפקחת בודקת את הימצאותם של שאריות חומרי הדברה. בחקלאות האורגנית צריך שיהיו אפס שאריות של חומרי הדברה. כאן אין מקום לפשרות. לכן היצרן לא יכול לטעון שחומרי ההדברה הגיעו בטעות אל המוצר. או שהם הגיעו משדות סמוכים. במקרה שזה קורה, שוללים מהחקלאי את הרישיון לתמיד, או עד סוף העונה (תלוי במקרה). כך שהיצרן ימכור את התוצרת, כתוצרת קונבנציונלית. נוסף על כך, פעמיים בשנה, החברה המפקחת מגיעה למבדקי פתע בשטח. ופעם בשנה הם לוקחים דגימות מהשטח אל מעבדות חיצוניות. הבדיקה נעשית רק במעבדות שמוסמכות ע"י משרד החקלאות.
תקנות גלובליות: הטענה שהארץ שלנו קטנה, כך שממילא השדה האורגני מקבל זיהום מהמכוניות שעל הכביש, או מהריסוסים של השדה השכן, איננה נכונה. כי בישראל כמו בשאר העולם, השדה האורגני צריך להיות במרחק של 30 מטרים מהשדה הקונבנציונלי, ובמרחק של 200 מטרים משדה שמרוסס מהאוויר. אלו הם תקנים בינלאומיים. שאינם תלויים בגודלה של המדינה.
מרססים בלילה: ישנה טענה פופולרית לפיה החקלאים הרגילים מרססים ביום ואילו החקלאים האורגניים מרססים בלילה. המשפט הזה לא נכון, כי אין משמעות לזמן הריסוס. זאת כיוון שישנם חומרי הדברה שמתפרקים בזמן שבין יום אחד לשלושה ימים, אך לרוב החומרים לוקח שבעה עד עשרים ושמונה ימים כדי להתפרק. לכן גם אם החקלאי ירסס בלילה, עדיין אפשר יהיה לגלות את זה במבדקי פתע. בנוסף, חקלאי לא מרסס בתחילת הגידול, אלא הוא מרסס רק כשהוא נתקל בבעיה. זאת ועוד, ישנן תקופות שמועדות לבעיות. הפיקוח מכיר את זה ולכן הם מגיעים לשדות במיוחד בתקופות האלה. נוסף על כך, התוצרת שמיועדת לשיווק בארץ, נבדקת גם ברשתות השיווק והתוצרת שמיועדת למכירה בחו"ל נבדקת גם ע"י הקניינים מחו"ל.
לא מהיום למחר: כשחקלאי רוצה לגדל בשדה שלו גידולים אורגניים הוא צריך להמתין שנתיים. כשמדובר במטע, זמן ההמתנה הינו שלוש שנים. בזמן הזה, החקלאי ממשיך למכור את התוצרת כתוצרת קונבנציונלית. אך שיטות הגידול שלו יהיו שיטות שעומדות בתקנים האורגניים הבינלאומיים. רק אחרי התקופה הזאת, השדה יהיה נקי מחומרי הדברה ומהורמוני צמיחה.
שרה בר אשר, נטורופתית. מרצה בנושאי תזונה, תעשיית המזון ותוספי תזונה. 054-5493632 , Barasher@zahav.net.il