לא עוברים מעל ילד, כי הוא חלילה לא יגדל, ולא יושבים בפינה של שולחן, אלא אם רוצים להישאר רווקים למשך שבע השנים הקרובות. אז מה אם אנחנו ממש לא מאמינים בשטויות האלה, אבל הי, לא חבל לקחת סיכון? הטור עוסק הפעם באמונות טפלות בתחום התזונה הנכונה. יאללה מתחילים:
טענה: אוכל בריא הוא לא טעים ואוכל טעים הוא לא בריא:
רוצים לאכול בריא? סבבה. רק שכעת תצטרכו לוותר על מנעמי החיים.
עובדה: אז זהו שלא. אחד מתפקידי המזון הוא להיות טעים. מה שאומר, שאם האוכל לא טעים, אזי הוא לא עומד בדרישות התפקיד, ולכן הוא לא בריא. לא פחות ולא יותר. מה עושים? אם ממשיכים להכין את אותם מאכלים שאכלנו בימי טרום הבריאות, רק בגרסת הדיאט, כלומר מפחיתים את כמויות השמן, המלח, הסוכר ושאר משפרי הטעם, יוצא שמקבלים את המאכל האהוב, רק בגרסה תפלה. שזה ממש מבאס. יותר מזה, במוקדם או במאוחר, נחזור לגרסה המקורית והשמחה. הפתרון הוא להיפרד מהמתכונים הלא בריאים, ולאמץ מתכונים חדשים ובריאים. אפשר למצוא שפע מתכונים כאלה בספרי הבישול, באינטרנט ואצל מכרים שמבשלים בריא.
טענה: אוכל בריא הוא יקר:
רוצים לשפר את סל המזון? מעולה. רק שכעת תצטרכו להיפרד מסכום כסף לא קטן. ובמילים אחרות הייתם רוצים להיות צעירים, עשירים ובריאים, אך ככל הנראה תסתפקו בלהיות זקנים, עניים וחולים.
עובדה: אורז מלא אכן עולה יותר מאורז לבן. גם לחם כוסמין ממחמצת שאור אורגנית עולה יותר מלחם אחיד. אך מי שמחשב את זה כך, פשוט טועה. לא מחשבים פריט מול פריט, אלא מחשבים את עלות התכולה של עגלת קניות בריאה יחסית למקבילתה הלא בריאה. לכן, מקפיא שעמוס בשניצלונים תעשייתיים, בורקסים קפואים, פיצות וכל טוב הג'אנק, יקר יותר ממקרר שמכיל מאכלים בריאים. חוץ מזה, לא חייבים להרחיק לכת עד קצה הבריאות. אפשר בהחלט לבחור בשביל הזהב.
טענה: למי יש זמן לבשל אוכל בריא:
אתם עובדים מאוד קשה, לכן הדבר האחרון שאתם מסוגלים לעשות כשאתם מגיעים הביתה, הוא להנביט נבטים, לסחוט ירקות במסחטת מיצים ולהכין טחינה וחומוס ביתיים, (כאלה שמתקלקלים בתוך ארבעה ימים, כי אין בהם חומרים משמרים).
עובדה: בואו נגיד את האמת, אין לכם זמן גם בשביל לקצוץ סלט ירקות, או לשטוף פירות. ובוודאי שאין לכם זמן בשביל לבשל סיר של אורז מלא. הגעתם עייפים מהעבודה, וכעת המקסימום שאתם מסוגלים לעשות זה להתקשר לפיצרייה הקרובה, להזמין מגש משפחתי ולגמור עם כל הסיפור של ארוחת הערב. אז זהו שגם כאן לא צריך להיות קיצוני. לא חייבים להנביט, ואפילו לא חייבים לקצוץ. מה שכן חייבים לעשות, זה למחוק את מספרי הטלפון של הפיצריות, ובאותה עת להניח ירקות על השולחן. כל אחד מיושבי השולחן יכול לחתוך אותם לפרוסות, קוביות, רצועות, ובלבד שיאכל. לחם לבן ולחם מלא דורשים את אותו פרק זמן של הוצאה מהמקפיא והפשרה. ולקשקש חביתה, לוקח דקה.
טענה: כשאתה צעיר תאכל הכל כשתהיה מבוגר תצטרך לשמור: כן. יאללה בלגן. אכול היום כי מחר נהיה חולים.
עובדה: אם תאכל מזון מזיק כשאתה צעיר, כשתהיה מבוגר לא תהיה לך ברירה ולא תוכל להתפנק מידי פעם על איזה חטא נחמד, כי כל דבר יעשה לך רע. לכן, יותר חכם שתקדים תרופה למכה ותרגיל את ילדיך כבר משחר ינקותם למזון מזין.
הכותבת היא נטורופתית וראש בית הספר "בריאה" לרפואה משלימה, במכללת "אורות ישראל". barasher@zahav.net.il